כיצד התחיל החיבור שלך לעולם הסאונד?
האהבה למוסיקה הייתה בי מאז ומעולם. בילדותי כאשר חברים שיחקו כדורסל – אני הלכתי לשמוע מוסיקה. הכסף הראשון שחסכתי בחיים שלי היה כדי לראות הופעה של דייר-סטרייטס בפארק, זה היה החלום הכי גדול שלי. האהבה לסאונד הביאה אותי לתחום הסאונד לרכב והתחלתי לעסוק בזה. ניהלתי סניף של "אוטו דיפו" כשאני נותן דגש ומפתח מומחיות בנושא הסאונד. בזמנו, ניופאן היתה חברת הסאונד הביתי הגדולה בארץ. הגעתי לניופאן וניהלתי את כל חטיבת מותגי האודיו. עשינו פעילות מדהימה בתחום הסאונד הביתי. בהמשך פתחתי עם ניופאן חברת פרויקטים והדברים התגלגלו כך שנכנסנו בשלב מסוים כשותפים עם חברת כהנא. משם הרמתי עם כהנא את כל חטיבת הבית החכם והאודיו. לפני 3 שנים רועי כהנא לצד צביקה גיורא הבעלים של ניופאן, הציעו לי לבוא לכהנא ולקחת לידי את הובלת המותג בוז פרו. זאת התמחות מאד שונה מהסאונד הביתי והייתי צריך מאד מהר ללמוד על העולם של ה- Pro. ישבתי חודשים רבים ולמדתי את התחום הזה מאד ביסודיות.

מה היה מצבו של המותג בארץ אז?
כשקיבלנו את בוז פרו המותג היה רדום בארץ ביחס למצבו בעולם, שם הוא מותג מאד נחשב ונחשק שחתום על פרויקטים כמו דיסנילנד, היכלי כדורגל ענקיים ובכלל פעילות בקנה מידה עצום. הייתי צריך לקחת מותג טוב ולבנות אסטרטגיה שתביא אותו לתוצאות של נתח שוק משמעותי. האתגר היה לקחת מותג מאד מוכר ולהוציא אותו החוצה לשוק לכמה קטגוריות. היה לי חשוב שיועצים בתחום ידעו שבוז חזר לארץ, לכן ההחלטה הראשונה הייתה לבנות אולם תצוגה בקונספט שונה מהמתחרים, כזה שבנוי לסוחרים – מוכר יכול פשוט לבוא עם הלקוח ללא תיאום מראש, להציג את המערכות ולהאזין להן – ולקבל את החוויה של בוז.

מה היו היעדים הבולטים עם המותג בתחילת הדרך?
המשימה הראשונה שלי הייתה החיבור ליועצים, אחרי שזה התבסס, התחלנו לחדור לעולם המסחרי של מסעדות, ברים ופרויקטים מסחריים של רשתות אופנה ועוד. היום אנחנו תופסים נפח של 70% מתחום מתחמי האופנה בארץ ובעיקר בקרב מותגי-על. גם רשת אדידס לקחה אותנו ואנחנו מאד חזקים שם. בגלל שהאינטרנט מייצר אלטרנטיבה מעולה לרכישה בחנויות – רוב היבואנים מאד רוצים לייצר חוויה יוקרתית שתיתן ערך לביקור בחנות וזה קשור לסאונד טוב. המותג של בוז פרו ממתג אותם גבוה וכמובן הסאונד ברמה הכי גבוהה שיש.

אחרי שהגענו להישגים משמעותיים בתחום החללים המסחריים, השלב הבא היה כל תחום המלונות. זה תחום מאד גדול וכל מלון הוא צרכן סאונד מאד רציני. בשנים האחרונות יש פריחה של מלונות יוקרה ובוז מתחבר לזה כמו כפפה ליד, כמותג יוקרתי ומוכר. רשת ישרוטל התחילה איתנו עם מלון אגמים, מאד אהבו את מה שיצרנו ומשם לקחו אותנו למצפה הימים, מלון קדמה וגם מלונות שהם עשו עם מערכות אחרות – היום הם כבר משדרגים לבוז. לא רק הרהיטים משדרים יוקרה, אלא גם הסאונד. בימים אלו אנו עובדים על מלון קמפינסקי שכולו מאופיין מרמת הבורג ועד הרמקול על-ידי בוז. בטרמינל האח"מים בנתב"ג – פתאל התעקש על רמקולים של בוז כי הוא יודע מה המשמעות גם התדמיתית של המותג הזה ברמה בינלאומית. זאת יוקרה מהבחינה שאין פשרות ברמת המוצר, אבל זה כן מוצר בר השגה.

היעד השלישי היה להיכנס לקניונים – התחלנו להיכנס לעזריאלי שם עשינו את כל קומות האוכל ומשם זה התגלגל לקניון מודיעין שבו מדובר על מאות רמקולים. רשת איקאה גם רוצה לייצר חוויה, הם עבדו עם מותג אחר והחליטו לעבור לבוז פרו והשינוי ברמת הסאונד מאד ניכר.

אתה מתאר קצב גידול פנומנלי, מה המפתח להצלחה כזאת?
אנחנו גדלים מאד בעבודה שלנו מסיבה אחת – אנחנו יודעים לתת מחיר ריאלי ומתחרה לשוק, והמפתח שלי הוא שהדילרים והמתקינים שמצטרפים הם סוכנים ישירים של המותג והקשר הופך להיות ממש אישי. ביום-יום הם מתחרים ובערב הם נפגשים יחד ונוצר חיבור של פרגון, חיבור למותג וחיבור לכהנא – הם יודעים שאנחנו איתם ודואגים להם, וזו תפיסה שונה מהמתחרים – העובדה שאנחנו משקיעים ככה בהון האנושי ועד כמה האנשים חשובים לנו.

מה בעצם היתרון של בוז?
בוז היא חברה שמאד מזוהה עם הגאווה האמריקאית – הרבה מאד חברות סאונד אמריקאיות התחילו כמותג אמריקאי ונקנו ע"י סינים או קוריאנים, שאין להם את הנשמה האמריקאית לסאונד ולכן הרבה מהן באמת לא שרדו. בוז זה "Made in the USA" בבוסטון, ועובדים בה כ-260 מהנדסים ומהנדסות. המותג השתלב עמוק בתעשיות מגוונות, מהשוק הצרכני ועד לתעשייה צבאית ותעשיית הרכב. ד"ר בוז, מקים החברה, מוביל תרבות ארגונית אידיאליסטית ויוצאת דופן. הוא וידא מבחינה חוקית שהחברה לעולם לא תימכר ותישאר בבעלות אוניברסיטת MIT, ודאג לייצר מלגה למהנדסים שבתום לימודיהם יבואו לעבוד בבוז. ככה הוא יוצר לאורך שנים גאווה של מותג שכולו מבוסס על המוח האמריקאי וזה סוד ההצלחה והשמירה על הסטנדרט האיכותי.

מה עומד מאחורי היציבות – אפילו השגשוג – של בוז בישראל ובעולם בתקופת הקורונה?
הרבה חברות אודיו מעולות שהן מתחרות שלנו, היו מפוקסות לאורך שנים ברמקולים רק מסוג אחד – למשל בנישה של הופעות. כשההופעות הפסיקו הן ממש נקלעו לצרה. הם מסתכלים על בוז ואומרים – איך לא פילחנו את המותג שלנו להרבה קטגוריות כמוהם? בוז כאילו הרגישה שהשוק הולך למשבר והוציאה עוד בשנה שעברה מוצרים שמתאימים במיוחד למצב של הקורונה. למשל – לקחו סאונד-בר מאד איכותי ועשו לו תשתית חדשה לתחום פגישות הזום, שמו לו מצלמה בפנים, השקיעו שם טכנולוגיה מטורפת של מיקרופונים שמזהים את האנשים בחדר הישיבות, ויצרו מערכת video conference מתקדמת. בוז מאד יצירתיים, חושבים כל הזמן מחוץ לקופסא – לא חושבים כמו חברת רמקולים אלא חוקרים את השוק ומבינים את צרכי הלקוחות. מעבר לזה, ברמה המקומית – הקורונה היתה מבחן שלי מול הדילרים שלי. ידעתי שאני צריך ללכת לקראתם, לחלק מתחתי תשלומים וחלק החזירו סחורה – הכל התקבל בהבנה ובתמיכה ועם שאלה איך אפשר לעזור עוד. אני יודע שהצלחה זה המכלול של המותג והאנשים שעושים אותו, ולא רק כל הזמן "לזרוק ארגזים".

מה היחסים שלך עם בוז העולמית?
הגידול המטורף שיצרנו כאן בזמן מאד קצר יצרו אצלם סקרנות. קיבלנו פרס מהם שעברנו את יעד המכירות השני שלהם בתקופה מאד קצרה. הם מתעניינים בשיטות ובאיך עשיתי את זה.

ואיך עשית את זה?
לקחתי מהם את היוקרה והסטייל, הלכתי ללמוד את המתחרים בארץ, ובעיקר – חקרתי והקשבתי באמת לדילרים שלי – מה באמת חסר להם אצל היבואנים שלהם – ממש שאלתי – מה יכול לעשות את המותג הזה יותר טוב עבורכם. הבנתי את עניין הקשר האישי ואת עניין המלאי – אצלנו לעולם לא ישארו בלי מלאי, גם אם נטיס למישהו במיוחד מלאי מחו"ל. הם יודעים שאם יכנסו לפרויקט ויתחילו אותו – לא משנה מה ואיך אני תמיד אתן להם את התשובה והפתרון אפילו אם אני אפסיד כסף לפעמים – וזה יחס שקיבלתי ולמדתי מבוז.

בתקופת הקורונה עשית גם גיוס חדש והבאת את יוסי אדרי
נכון, יוסי הוא אחד האנשים הכי מוכשרים בענף והייתה הזדמנות נדירה למצוא אותו זמין בגלל הקורונה. יחד עם יוסי היום אנחנו מפתחים את העולם של לתת שירות טכני מהיר, הדרכות יותר מעמיקות והתפתחות עם עוד כמה מותגים. יוסי למעשה נותן מענה טכני, הוא סופר מקצוען בזה. אני גאה בכך שבתקופה שבה ארגונים מפטרים ושולחים הביתה – אנחנו מאמינים בפעילות, באנשים ובדרך, אז גייסנו פיגורה כמו יוסי בתקופה הכי קשה – כי אנחנו ממוקדים בעתיד וכאשר הקורונה תיגמר אנחנו נהיה כבר במקום אחר ונדע לתת את התשובות.

הובלת את בוז להצלחה גדולה בישראל, וכל זאת מבלי קמפיין שיווק אחד
נכון, אני משווק בצינורות שיהיה לי בהם תמורה. אני הולך דרך אנשים לא דרך שלטי חוצות. אני מתחבר ליועצים שהופכים לצינורות שלי ואני אתן להם את הכלים שיצליחו איתי.

היית אחראי במהלך השנים על פרויקטים של מועדונים, מסעדות, ברים ובתי המלון הגדולים והנחשבים בארץ. זה הפך אותך לבליין?
אני כבר לא מתרגש מזה. הייתי בליין מאד גדול. עשיתי את המועדונים הכי מטורפים בתל אביב, מקומות שאתה לא מאמין שאתה בארץ. היום אני מכיר את כולם ואני חי את זה, אבל כבר לא בליין כמו שהייתי פעם (: בסוף אני אוהב את הפשטות ומחפש אותה.